Bava Batra 57

Kapitel 57

א דאי לא תימא הכי (ירמיהו כט, ה) בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין מאי קאמר אלא עצה טובה קמ"ל הכא נמי עצה טובה קמ"ל תדע דכתיב (ירמיהו לב, יד) ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים
1 Es heißt auch:<i>baut Häuser und wohnt darin, pflanzt Gärten und genießt ihre Früchte</i>; welche Bedeutung hätte dies, wenn dem nicht so wäre!? Dies ist vielmehr ein guter Rat, ebenso ist auch jenes ein guter Rat. Dies ist sogar zu beweisen, denn es heißt: <i>ihr sollt sie in irdene Gefäße legen, damit sie geraume Zeit erhalten bleiben</i>.
ב אלא אמר רבא שתא קמייתא מחיל איניש תרתי מחיל תלת לא מחיל
2 Vielmehr, erklärte Rabba, das erste Jahr verzichtet man, das zweite Jahr verzichtet man ebenfalls, das dritte Jahr verzichtet man nicht mehr.
ג אמר ליה אביי אלא מעתה כי הדרא ארעא תיהדר לבר מפירי אלמה אמר רב נחמן הדרא ארעא והדרי פירי
3 Abajje sprach zu ihm: Demnach sollte doch das Grundstück, wenn es zurückgegeben wird, ohne die Früchte zurückgegeben werden, wieso sagte nun R. Naḥman, daß sowohl das Grundstück als auch die Früchte zurückzugeben seien!?
ד אלא אמר רבא שתא קמייתא לא קפיד איניש תרתי לא קפיד תלת קפיד
4 Vielmehr, erklärte Rabba, im ersten Jahre nimmt man es nicht genau, im zweiten Jahre nimmt man es ebenfalls nicht genau, im dritten nimmt man es genau.
ה א"ל אביי אלא מעתה כגון הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא דידהו הכי נמי דלאלתר הוי חזקה וכי תימא הכי נמי אם כן נתת דבריך לשיעורין
5 Abajje sprach zu ihm: Demnach sollte doch bei Leuten gleich denen des Bar Eljašib, die einem zürnen, wenn er über ihre Grenze tritt, die Ersitzung sofort erfolgen!? Wolltest du sagen, dem sei auch so, so hast du es ja nach Klassen geteilt!?
ו אלא אמר רבא שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטריה תרתי ותלת מיזדהר טפי לא מיזדהר
6 Vielmehr, erklärte Rabba, im ersten Jahre ist man mit dem [Kauf]scheine behutsam, im zweiten und dritten Jahre ist man ebenfalls behutsam, mehr aber ist man nicht behutsam.
ז אמר ליה אביי אלא מעתה מחאה שלא בפניו לא תיהוי מחאה דאמר ליה אי מחית באפאי הוה מיזדהרנא בשטראי
7 Abajje sprach zu ihm: Demnach sollte doch der in absentia eingelegte Einspruch ungültig sein, denn er kann zu ihm sagen: wenn du in meiner Gegenwart Einspruch eingelegt hättest, so wäre ich vorsichtiger mit meinem Scheine!? –
ח דאמר ליה חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה
8 Jener kann ihm erwidern: dein Freund hat einen Freund, und der Freund deines Freundes hat einen Freund.
ט אמר רב הונא שלש שנים שאמרו הוא שאכלן רצופות מאי קמ"ל תנינא חזקתן שלש שנים מיום ליום מהו דתימא מיום ליום לאפוקי מקוטעות ולעולם אפילו מפוזרות קמ"ל
9 R. Hona sagte: Die drei Jahre, von denen sie sprechen, sind zu verstehen, wenn er sie ununterbrochen genießbraucht hat. – Was neues lehrt er uns da, wir haben ja bereits gelernt, die Ersitzung erfolge in drei Jahren, von Tag zu Tag!? – Man könnte glauben, [die Worte] von Tag zu Tag schließen unvollständige [Jahre] aus, während getrennte [gültig sind], so lehrt er uns.
י אמר רב חמא ומודי רב הונא באתרי דמוברי באגי
10 R. Ḥama sagte: R. Hona pflichtet jedoch bei hinsichtlich Orten, wo man die Wiesen brach liegen läßt. –
יא פשיטא לא צריכא דאיכא דמובר ואיכא דלא מובר והאי גברא מוברה מהו דתימא א"ל אם איתא דדידך הואי איבעי לך למיזרעה קמ"ל דאמר ליה חדא ארעא בכוליה באגא לא מצינא לינטר
11 Selbstverständlich!? – In dem Falle, wenn manche [ihre Felder] brach liegen lassen und manche sie nicht brach liegen lassen, und dieser sie brach liegen ließ; man könnte glauben, jener könne zu ihm sagen: wenn [das Feld] dir gehörte, so würdest du es bestellt haben, so lehrt er uns, daß dieser ihm erwidern kann: ich kann nicht ein Feld auf der ganzen Wiese bewachen;
יב ואי נמי בהכי ניחא לי דעבדא טפי
12 oder auch: dies ist mir lieber, da es mir so mehr bringt. –
יג תנן חזקת הבתים והא בתים דביממא ידעי בליליא לא ידעי
13 Wir haben gelernt: Die Ersitzung von Häusern. Bei Häusern weiß man es ja nur am Tage und nicht nachts!? –
יד אמר אביי מאן מסהיד אבתים שיבבי שיבבי מידע ידעי ביממא ובליליא
14 Abajje erwiderte: Bei Häusern sind es ja die Nachbarn, die es bezeugen, und Nachbarn wissen es am Tage und nachts.
טו רבא אמר כגון דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרינן ביה תלת שנין ביממא ובליליא
15 Rabba erwiderte: Wenn zwei kommen und bekunden, sie hätten es von ihm gemietet und darin drei Jahre am Tage und nachts gewohnt.
טז אמר ליה רב יימר לרב אשי הני נוגעין בעדותן הן דאי לא אמרי הכי אמרינן להו זילו הבו ליה אגר ביתא להאי
16 R. Jemar sprach zu R. Aši: Diese sind ja bei ihrer Zeugenaussage parteiisch, denn wenn dem nicht so ist, so fordert man sie auf, an jenen die Wohnungsmiete zu zahlen!?
יז א"ל דייני דשפילי הכי דאיני מי לא עסקינן כגון דנקיטי אגר ביתא ואמרי למאן ליתביה
17 Dieser erwiderte: Nur untergeordnete Richter können so urteilen; wir sprechen von dem Falle, wenn sie das Mietsgeld bereit halten und fragen, wem sie es zu geben haben.
יח אמר מר זוטרא ואי טעין ואמר ליתו תרי סהדי לאסהודי ליה דדר ביה תלת שני ביממא ובליליא טענתיה טענה
18 Mar Zuṭra sagte: Wenn jener aber verlangt, daß zwei Zeugen kommen und bekunden sollen, daß dieser darin drei Jahre am Tage und nachts gewohnt hat, so ist sein Verlangen berechtigt.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel